הצטרפו לרשימת תפוצה של יטי"ב
תאריכים משמעותיים בתולדות טיבט

602 נאמרי סונגצ'ן הופך למלך הראשון של טיבט
620-49 תקופת שלטונו של סונגצ'ן גאמפו. טיבט הופכת לאימפריה. כתב טיבטי נוצר בהשראה הודית. המלך מתחתן עם בתו של קיסר סין ועם בתו של מלך נפאל. השתיים מביאות איתן פסלי בודהה מוזהבים. סונגצ'ן גאמפו הופך את להאסה לבירה ומקים בה את מקדש ג'וקהאנג. גירסא ראשונה של ארמון פוטאלה נבנית
670 מלחמות בין טיבט לשושלת הטאנג בסין
755-797 שלטונו של המלך טריסונג דצ'ן. ב-763 כובשת טיבט את בירת סין, צ'אנג-אן. סין משלמת מס שנתי לטיבט למשך זמן קצר. המלך טריסונג דצ'ן מזמין מורים בודהיסטים. פדמהסאמבהאבה מניח את היסודות למנזר סאמְיֶה
792-794 מורים בודהיסטים הודיים ומורים בודהיסטים סיניים מנהלים ויכוח במנזר סאמיה. תוצאות הוויכוח שנויות במחלוקת, אבל טיבט מחליטה, גם מסיבות פוליטיות, לאמץ את הבודהיזם ההודי. טקסטים בודהיסטיים רבים מתורגמים מסנסקריט
821 הסכם שלום סין-טיבט קובע "טיבטים יחיו בשלווה בטיבט, סינים יחיו בשלווה בסין". עמודים המציינים את הכתובת הזו מוקמים בצ'אנג-אן, בלהאסה, ובגבול בין המדינות
838-842 תקופת שלטונו של המלך לאנגדארמה שרודף את המנזרים הבודהיסטים בגלל כוחם הרב בשלטון ובכלכלה. לאנגדארמה נרצח על-ידי נזיר בודהיסטי בשם פלגיי דורג'ה. טיבט מתפוררת לכמה מדינות. כמעט לכל אורך ההיסטוריה ממשיך השלטון המרכזי להיות חלש, כצפוי בארץ ענקית עם ערים מעטות ודרכי תקשורת לקויות
1042 המורה ההודי אטישה מגיע לטיבט ומייסד את זרם הקאדאם שמדגיש את קוד הנזירות. אטישה מת ב-1053. מתחילה תקופת "ההפצה השניה" של הבודהיזם בטיבט
1123-1040 חייו של מילארפה, הקדוש-המשורר המופלא מאסכולת הקאגיו, סמל היוגים בהיסטוריה הטיבטית
1073

קוֹנצ'וֹק גייאלפו מייסד את זרם הסאקיה

1193-1110 חייו של דוּסוּם קיינפה, הקארְמאפּה הראשון. דוסום קיינפה לומד אצל המורה הגדול גאמפוֹפה, תלמידו של מילארפה. גאמפופה מאמין שדוסום קיינפה יהיה "איש פעולה" (קארמאפה) שיפיץ את הבודהיזם הטיבטי. לפני מותו משאיר דוסום קיינפה הוראות היכן יימצא הגלגול הבא שלו. שיטת הגלגולים הופכת מאז לפופולרית מאוד בכל האסכולות הטיבטיות 
1206-1279 תחת ג'ינג'יס חאן ויורשיו כובשים המונגולים את סין ואת טיבט. התביעה הסינית לריבונות על טיבט נובעת בעיקר מהתקופה הזו בה היו שתי המדינות תחת שלטון אחד
1247המונגולים ממנים את סאקיה פנדיטה, הלאמה הבכיר של הסאקיה, כשליט בטיבט. קובלאי חאן לוקח את אחיינו של סאקיה פנדיטה כמורהו הרוחני, מאמץ את הבודהיזם והופך אותו לדתה של האימפריה. בכך מותווים יחסים אישיים של שליט-מורה (צ'וּ-יוּן) בין השליטים המונגולים לבין הלאמות הטיבטים. לראשונה זוכים המנהיגים הדתיים הטיבטים גם בהנהגה פוליטית
1364-1290
חייו של בּוּ-טוֹן, היסטוריון ומלומד גדול, שערך בשיטתיות את הקאנון הטיבטי. 4,832 העבודות בקאנון מיוחסות לבודהה או למורים הודים גדולים. רבות מהן נכחדו בגרסתן המקורית בסנסקריט, ונשמרו רק בתרגום לטיבטית
1350המלך צ'אנגְצ'וּבּ גייאלצן מדיח את שליטי הסאקיה ומייסד את שושלת פאמוֹטְרוּפַּה, שושלת חילונית ללא השפעות זרות. 18 שנה לאחר מכן מתפוררת השושלת המונגולית בסין, והסינים זוכים בעצמאות תחת שושלת המינג
1407 הקיסר הסיני יוּנג-לוֹ מזמין לחצרו את הקארמאפה, המנהיג של אסכולת הקאגיו. הקיסר הסיני רואה חזיון של כובע שחור העשוי משיערותיהן של מאה-אלף דאקיני (פיות) מרחף מעל ראשו של הלאמה הטיבטי ומצווה להכין העתק מדויק של הכובע שהופיע בחזיון
1409טסונגקאפה מייסד את אסכולת הגלוק (הכובעים הצהובים). הגלוק הופכים לזרם הפופולרי והחזק ביותר במרכז טיבט
1409-1419הקמתם של שלושת המנזרים הגדולים של הגלוק  – גאנְדֶן, דְרֶפּוּנְג וסֶרַה – שלושת המתחמים הנזיריים הגדולים בעולם ובהם 20,000 נזירים
1434 התפרקות שושלת פאמוטרופה. 200 השנים שלאחר מכן מאופיינים במתיחות שלעתים מדרדרת לאלימות, בין משפחות חזקות במרכז טיבט שתומכות בגלוק, ומשפחות באזור טסאנג במערב שתומכות בקאגיו ובמנהיגם הקארמאפה
1578 מנהיג הגלוק, סונאם גיאטסו, מקבל את התואר "דלאי לאמה" מהחאן המונגולי
1642 המנהיג המונגולי גושרי חאן כובש את טיבט, שם קץ לתקופה ארוכה של חוסר יציבות, וממנה את הדלאי לאמה החמישי כמנהיג הפוליטי
1653 הדלאי לאמה החמישי עורך מסע לסין לבקר את הקיסר, מייסד שושלת הצ'ינג ממנצ'וריה. כאות כבוד יוצא לכבודו הקיסר במסע של ארבעה ימים מחוץ לבירתו. השניים מחליפים תארים. הדלאי לאמה מסכים לשמש כמורה רוחני של המנצ'ו ובתמורה הם מסכימים להעניק לטיבט חסות והגנה
1682 הדלאי לאמה החמישי מת לאחר שהחל לבנות את ארמון פוטאלה בלהאסה וביסס את שלטונו. מותו מוסתר במשך 14 שנה, ולטיבטים נאמר שהוא נמצא בריטריט ארוך. כפיל מחליף אותו בטקסים רשמיים
1717 שבטים מונגולים כובשים את להאסה ובוזזים את קברו של הדלאי לאמה החמישי. שלוש שנים לאחר מכן שושלת צ'ינג הסינית מגרשת את המונגולים ומחזירה את הדלאי לאמה השביעי ללהאסה
1721 קיסר סין מכריז על טיבט כמדינה משלמת מס. האמבאן (שגריר) הסיני הראשון נשלח ללהאסה. שושלת צ'ינג נהנית מהשפעה רבה בטיבט, בדומה להשפעה האמריקנית בישראל
1728 לבקשת הטיבטים נכנסים חיילי הצ'ינג לטיבט כדי ליישב סכסוך פנימי
1751 הטיבטים שוב מבקשים סיוע צבאי מהצ'ינג כדי לפתור סכסוך פנימי
1792 חיילים סינים נכנסים לטיבט כדי להדוף פלישה מנפאל. איסור על כניסתם של זרים לטיבט
1841-1842 פלישה מקשמיר לטיבט. שושלת הצ'ינג שנחלשה לא מושיטה עזרה. צבא טיבט הודף את הפלישה בכוחות עצמו. במזרח טיבט מתפתחת תנועת רי-מֶה, תנועה לא-כיתתית חדשנית שעורכת רפורמות חשובות בבודהיזם הטיבטי
1854-56 נפאל מביסה את טיבט. הסינים לא מושיטים עזרה. הסכם השלום מחייב את טיבט לשלם מס
1904 חיילים בריטים תחת הגנרל יאנְגְהַאזְבִּאנְד נכנסים ללהאסה
1908-13 שושלת צ'ינג מנסה להיאבק בהשפעה הבריטית המתרחבת בטיבט וכובשת את להאסה. נקודת תפנית ביחסי בין-טיבט, כאשר לראשונה נכנסים לטיבט חיילים סינים ללא הזמנה מצד הטיבטים. הדלאי לאמה השלושה-עשר בורח להודו הבריטית. עם התפוררות שושלת הצ'ינג והקיסר האחרון, מגורשים הסינים וטיבט מכריזה על עצמאות
1918

צבא טיבטי, מונהג על-ידי קצינים שאימנו הבריטים, מנצח כוחות סינים. טיבט וסין חותמות על הסכם שלום שסין מסרבת לאשרו. הדלאי לאמה השלושה-עשר מכניס מודרניזציה מוגבלת. טיבט ומונגוליה חותמות על הסכם הכרה הדדית. טיבט מנהלת מגעים עצמאיים עם מדינות שונות, חותמת על הסכמים, ומוכרת על-ידי שכנותיה כמדינה עצמאית

1933 הדלאי לאמה השלושה-עשר מת. רטינג רינפוצ'ה נבחר כעוצר המחזיק בסמכות עד שהדלאי לאמה הבא יתחנך ויוכל ליטול את סמכויותיו
1940 טקס ההכתרה של הדלאי לאמה ה-14. משלחת מסין משתתפת
1941 העוצר רטינג רינפוצ'ה לא מסוגל להמשיך ולהתנזר, מוותר על תפקידו, ומסכים לעשות רוטציה עם מחליפו טאקטרה רינפוצ'ה 
1947 רטינג רינפוצ'ה נאסר בטענה שתיכנן להתנקש בחייו של העוצר טאקטרה. הוא מת בכלא, ככל הנראה מהרעלה
1947-1949 משלחת סחר טיבטית מבקרת בבריטניה, הודו, ארצות-הברית וסין. בין היתר היא מתקבלת על-ידי ראש ממשלת בריטניה
1950-1951סין פולשת למזרח טיבט. הדלאי לאמה מקבל סמכות פוליטית מוקדם מהמתוכנן. הסכם 17 הנקודות שמאפשר לסין לשלוט בטיבט נחתם בניגוד לדעת הממשלה בלהאסה והדלאי לאמה
1959 הפגנות אנטי סיניות בלהאסה מדוכאות באלימות. הדלאי לאמה בורח להודו ואיתו עשרות אלפי פליטים