כתבה: דינה היימן
הכתבה התפרסמה ב"חיים אחרים"- הירחון הישראלי לרפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית. גיליון 121 אוקטובר 2006
http://www.altlife.co.il/

קארמה עבד להילוך גבוה כשהרכב שנשא אותנו החל להשמיע קולות מאמץ. עלינו בדרך הלא ממש סלולה, על הכביש היחיד שחוצה את בהוטן לרוחבה, אל מעבר ההרים דוַצ'ו לה, שבגובה 3,150 מטרים. "אנחנו נכנסים למחוזותיו של דרוקֻפה קונליי, הקדוש המטורף," הוא הודיע בהתרגשות, ורעד עבר בגופו. "זה אזור מלא, אבל מלא, בשדים ורוחות, לא כדאי שהמכונית תתקלקל עכשיו."

קארמה סיפר לי מעט על מעלליו של דרוקפה קונליי והדגיש בפני שכל מה שמספרים עליו הוא אמת. קארמה לא הטיל ספק בכיבושיו המיניים, ולא בהישגיו בהכנעת שדים. את התיאורים האינטימיים שבחר קארמה להצניע מצאתי בספרים, אבל מה שסיקרן אותי יותר היה אמונתו של הקדוש בחיים ללא אשמה ובושה.

נשק המיניות
דרוקפה קונליי נולד בטיבט ב-1455, ושנת פטירתו אינה ודאית (הדעות נחלקות בין 1520,1529  ו-1570). אביו נרצח במהלך התכתשות משפחתית, אירוע שגרם לדרוקפה קונליי לפנות אל חיי הדת. לאחר שלמד טנטרות אזוטריות ותורות נסתרות והגיע להבנה על אודות מודעות ומחשבה, פשט את גלימותיו והמיר אותן בחזות של נווד. עד גיל 25 הוא כבר שלט באמנויות רוחניות, במדעים, בשינוי צורה ובביצוע קסמים. הוא זכה לכינוי "קדוש מטורף", מאחר שהתריס נגד מנהגים מקובלים, העמיד מוסדות דת באור מגוחך, החצין את חיבתו למשקאות משכרים ולתענוגות הגוף ודבר לא הפריע לו לפתות אישה שהיא אשת איש.

סיפורים רבים הקשורים בחייו מתארים רעיונות סותרים וחיבורים בלתי אפשריים, אשר מטרתם לשחרר מקונוונציות מחשבתיות. על פי הבודהיזם, אנו נצמדים לתופעות בנות חלוף ומעמיסים עליהן הבחנות אשלייתיות ומשמעויות שאינן טבועות בהן, אשר גורמות סבל, שאחד מביטוייו הוא תחושת אשמה. מאחר שההבחנות הללו הן יצירי האגו והחושים ולמעשה אין בהן ממש, הרי שאפשר להשתחרר מהן. דרוקפה קונליי התפרסם במיוחד במבצעי חיסול של שדים ושדות מעוררי חלחלה, אשר הציקו לתושבי בהוטן. לעתים קרובות מלחמה בשד מסמלת מלחמה במחשבה, שד טורדני במיוחד, אשר לא מאפשר להימצא בהווה, סוחב את כבדות העבר ודואג לגבי העתיד. השדה מסמלת את הפן היצרי, שקושר אותנו לחשקים ולתשוקות, שגורמים לסבל.

אחת השדות שהתעמתה עם דרוקפה קונליי חיה במעבר ההרים שבו נסעתי עם קארמה. דרוקפה קונליי תפס אותה בשערה וגרר אותה אל הדרך המובילה לוואנגדי. שם היא נעמדה והפכה עצמה לכלב אדום. דרוקפה קונליי תפס את הכלב באוזנו, כיסה אותו בערמת אדמה שצורתה כשד של אישה, ובנה סטופה שחורה מעליה. הוא ניבא שמקדש ייבנה מעל המקום הזה בעתיד הרחוק.

ואכן, לפני כשנתיים הוקמו על מעבר ההרים 108 מבני צ'ורטן (המילה הטיבטית לסטופה בודהיסטית), במצוות מלכת בהוטן הבכירה (לבהוטן ארבע מלכות אחיות), אז'י דורג'י ואנגמו. המבנים הוקמו כמחווה של כבוד לפועלו של המלך, ולזכר אנשי בהוטן שנהרגו בתקריות בגבול ההודי ב-2004. מספר מבני הצ'ורטן אינו מקרי - לפי הקאנון הבודהיסטי, 108 הוא מספר הסוטרות שלימד הבודהה, ויש הרואים במספר זה סמל למספר המכשולים בדרך לשלמות, מספר השלבים בדרך אל ההארה ומספר השיעורים שנתן הבודהה למאמיניו. מבני הצ'ורטן מפגינים נוכחות בודהיסטית במקום שנחשב בעיני תושביו לאזור מסוכן ושורץ רוחות מאיימות. המיקום הנבחר מעיד על הניסיון המתמשך למגר את האמונה בשדים שמילאו את הארץ, ולאחד את התושבים תחת מטריית האמונה הבודהיסטית.

וגרה אישה עם נחש
בכל מקום יישוב בבהוטן מצויים מבני דזונג, מנזרים בודהיסטיים מבוצרים אשר משמשים הן את המנהלה החילונית של האזור והן את המנזר. כך יושבות בכפיפה אחת הדת והמנהלה במדינת כנסייה. בתוך הדזונג של פונאקה, השוכנת במחוזות פעילותו של הקדוש המטורף, מצויים כמה מקדשים אשר מוקדשים לאלה שחציה אישה וחציה נחש. את המקדשים מעטרים פסלי וציורי נחשים, ודמותה מוצנעת אך עודה נוכחת. נראה שבניסיון לשים קץ לסגידה לאלות, הן עברו קואופטציה לדת הבודהיסטית החדשה. במקום לקלל ולגרש את האישה ואת הנחש מגן העדן, בבהוטן אפשרו להם לדור לצד הבודהיזם, בתוך המקדשים.

אולם שילובן של האמונות הקדומות התרחש כנראה תוך כדי מאבק, שעליו ניתן ללמוד מתיאור מתקפותיו הלא קונוונציונליות של דרוקפה קונליי על אויביו, בין השאר באמצעות מעשים מיניים. הביוגרפיה של הקדוש מספרת שלאחר שהכניע את השדה, ירד דרוקפה קונליי מן הדרך אל עבר פונאקה, כדי להילחם בשדה האיומה לַונג רַונג. על מנת להכניעה הוא החליט לעוור אותה ולהמירה לאלה המגוננת על המסורת. כאשר ראתה אותו מגיע עטתה השדה את החזות המזוויעה ביותר שלה. היא צפה בתוך ענן מתעתע של קצף אשר חוללה ממי הנהר, ושרה לו את משנתה. דרוקפה קונליי ענה לה כי כשדת נחש עליה לברך על שהחליט להפוך אותה למגינת הדת, שכן בתהליך ההמרה היא תהפוך למגנת בנות כל האלים, כמו גם מגנת הנחשים, השטנים והשדים. בסופו של דבר היא נענתה לעצתו, הפכה עצמה לאישה יפה ומושכת ושרה לו שיר שבו תיארה אותו כפטור ממעמסות. פירוש הדבר שהוא פטור מלתת דין וחשבון, שהוא מסתובב בעולם משוחרר לחלוטין מאחריות ומאשמה כך אומר השיר: 

"דרוקפה קונליי פטור ממעמסות, נעלה בגזע ומועצם באמת, לב של בודהה בגוף מרוח אפר, נושא קשת וחץ כמכשירי התובנה, מוגן בשריון של סבלנות וסובלנות, מוביל כלב לחיסול הרגש ובעל עוצמה של קיסר היקום. אני מתחננת בפניך להוביל אותי אל השחרור האקסטטי. האם איני קישוט שמימי? מעל למותני דמותי מלהיבה ומתחת למותני, בתוך מנדלת האושר העילאי, שרירי חזקים ותנועות אגני מיומנות. אני מציעה לך את אמנות החליבה שלי. עבורך הנלג'ורפה (יוגי), אשר מתענג מעשיית אהבים, המפגש היום מנבא אושר, עם נחשית בעלת תשוקה משתלהבת. אנא השתהה עימי, ובזה הלילה אציע לך את גופי בהתמסרות של סגידה. אני מתחננת בפניך,  הענק לי את ברכתך האלוהית."
היא לקחה אותו אל ביתה, שם העלתה לו מנחות, נשבעה לשרת את המסורת ולא לפגוע עוד ביצורים חיים. לבסוף, כדי להכין אותה כמועמדת מתאימה להוראת האיחוד הרוחני הנעלה, הוא טיהר אותה באמצעות משחק מיני מקודש.

הסיפור ניתן לקריאה בכמה רבדים. ניתן לראותו כחלק מאותו מאבק היסטורי לביסוס מעמד הבודהיזם, ואפשר לראות בו מאבק בשדי המחשבה. אלא שהדרך שבה נלחם דרוקפה קונליי אינה זו שמזוהה עם הבודהיזם. אין מדובר בשיעור שניתן באמצעות מדיטציה ותובנה. להפך, זוהי דרך של אלימות ומיניות, אשר נועדה כנראה לעורר פרדוקס בינה לבין העקרונות שמזוהים בדרך כלל עם הדרך הבודהיסטית. המגע המיני שבין הקדוש לשדה הנתעבת מעלה רגשות סותרים הנעים בין דחייה למשיכה, בין מותר לאסור ובין טוב לרע. האשמה אשר משמשת כווסת של ערכים פושטת את הרגל ומחייבת בחינה מחודשת של תפישות.

תפילה מתריסה
 למרות שאנשי בהוטן אינם מקדשים את מוסד הנישואים, ויחסי מין לפני ומחוץ למסגרת הזוגית מקובלים בבהוטן, בכל הנוגע ליחסים אינטימיים נוהגים בצנעה ובדיסקרטיות. אף על פי שמעלליו של דרוקפה קונליי ידועים לכולם, אזכור שמו מעורר מבוכה ומעלה סומק בלחייהן של הנשים. על בתיהם של תושבי בהוטן מתנוססים ציורים מפורטים של איבר מין זכרי מפואר בזקפתו, שזרנוק של זרע מותז ממנו באון. בני המשפחה יושבים למרגלות הציור, בוררים אפונה, שוטפים אורז ומתקנים גלימה שנקרעה. למרות שהציור הוזמן מידי אמן, ולמרות שהוא מהווה חלק מחיי היומיום שלהם, הוא מעורר גיחוך, מבוכה וחיוך מבויש. יש אומרים שבציור מופיע לא אחר מאשר איברו המפואר של דרוקפה קונליי עצמו, אשר מרחיק את השדים והרוע ומגלם רעיונות טנטריים.

  החיבור בין תפילה קדושה לבין מילים שהצניעות יפה להן הוא דרכו של הקדוש לחולל שינוי רוחני. דרוקפה קונליי מציע לאנשים המבקשים את עזרתו לשנן תפילה אשר נשענת על התפילה המוכרת: "אני מוצא מפלט בבודהה, בסנגהה (קהילת הנזירים) ובדהרמה (התורה הבודהיסטית)." אלא שהתפילה שהוא מציע קוראת תיגר על כל מה שמקובל ומהוגן:
"אני מוצא מפלט בפין המוצנע של אדם זקן, כמוש מן השורש, נפול כמו עץ מת. אני מוצא מפלט בוואגינה רופסת של זקנה, ספוגית, קורסת ובלתי ניתנת לחדירה. אני מוצא מפלט בחזיז ורעם של נמר צעיר רב און, המזדקף בגאווה, אדיש למוות. אני מוצא מפלט בלוטוס של נערה, ממלא אותה בגלי אקסטזה מתגלגלים, משחרר אותה מבושה ומעכבות."

עינוגן של נשים באיברו של דרוקפה קונליי מוצג כקסם. בהינף שרביטו הוא מחולל באישה שינוי כזה, שמוציא מתוכה את איכויות הדקיני שלה. דקיני היא ישות שמימית נקבית, נפש משלימה של הקדוש, אשר מייצגת מודעות מושלמת. איברו של דרוקפה קונליי מכונה לעתים דורג'ה (בטיבטית), או ווג'רה (בסנסקריט), כינויים שמצביעים על יכולותיו הקסומות. הדורג'ה הוא כלי המשמש בפולחן ואת שמו ניתן לתרגם כ"חזיז ורעם", אולם משמעותו מורכבת הרבה יותר. זהו כלי שמזוהה עם האלמנט הזכרי, הוא בעל יכולות מאגיות וצורתו מזכירה חיתוך של יהלום. יהלום, היסוד הקשה ביותר, מדומה למודעות בהירה וחדה, ונאמר עליו שהוא מעיד על כוחה של הריקות הקשה והבלתי ניתנת לחדירה. במונחי התורות האזוטריות משמש הדורג'ה דימוי לפין, כשם שהלוטוס מסמל את הוואגינה.

קדוש או טמא?
נשאלת השאלה: מדוע חייב השינוי הרוחני להתחולל באמצעות זיווג מיני? פעולותיו המתריסות של דרוקפה קונליי נועדו לעורר תמיהה במאמין, שנאלץ להעמיד בשאלה את הקונוונציות שהתחנך לפיהן. הזיווג המיני, אשר נתפש כאינטימי, נפרש בגלוי במעלליו כאירוע אשר מחייב התמודדות עם הבושה ועם חשיפת הפרטי בציבור. דרוקפה קונליי הפך אורחות חיים על פיהן, עורר גיחוך אל מול מוסדות הדת והמשפחה וחייב את קהלו להטיל ספק בהרגליו, במנהגיו ובנורמות חברתיות. יתר על כן - הוא היכה אנשים בהלם כה גדול עד שהשתחררו מהעכבות שכבלו אותם, לא רק אל הרגליהם החברתיים והפסיכולוגיים אלא גם אל עולם הסמסרה, מעגל המוות והלידה מחדש.

כמו קדושים מטורפים אחרים, דרוקפה קונליי מראה כי תרגול רוחני לבדו אינו מסוגל תמיד לספק לנו תשובות המקלות את הסבל, הבלבול והמבוכה שאנו שרויים בהם. דווקא במקום שבו משלבים ניגודים כמהוגנות ובושה, טוהרה וטומאה, קדושה וחילול הקודש, עשויים להתחולל שינויים ברגשות הכאב ובמחוזות העכבות.

התשוקה, שהיא אחד ממקורות הסבל על פי התורה הבודהיסטית, ברורה וגלויה כאשר מדובר בתשוקה המינית. בטנטרה רותמים את עוצמת התשוקה להתמרה. אין דוחים את האלמנטים שעשויים להיתפש כמטמאים או כמרעים, מאחר שהם עשויים להיות מחוללי המהפך, ולכן אין מצמידים להם משמעות של בושה או אשמה.

גם באקט המיני עצמו טמון הפוטנציאל לחולל שינוי, אשר תחילתו בתפישה פסיכולוגית חדשה על אודות משמעותה של מיניות. המעשה המיני מתרחש בפשטות כמו מעשה זן, ללא העמסת משמעויות מיותרות הגוררות עכבות, בושה ואשמה. הללו גורמות לתפישה מוטעית של האירועים, אשר על פי נקודת מבטו של דרוקפה קונליי, אינם כמות שהם נראים.

הסיפור הבא ממחיש רעיון זה. כשהכין ראש המנזר את גביע האמברוזיה לטקס, אמר לו דרוקפה קונליי שהוא יספק בעצמו את הכלי המטהר ואת הנקטר. הקדוש הורה לנזירים לעצום את עיניהם ולהושיט את ידם לפנים כדי לקבל את המשקה. הוא הוציא את איברו ומזג כמה טיפות שתן לידיהם המושטות. חלקם שתו במסירות, מצאו שהטעם מתוק ומייד מצאו מקלט בתורת הבודהא. אבל היו נזירים שירקו את הטיפות וטענו שמדובר בשתן. אלו ששתו בכבוד זכו לעוצמה ולהגשמה, ואילו אלה שירקו זכו רק למזל רע.

התנהגות ספונטנית מעוררת את תודעת המאמין להבחין כי הדברים אינם כפי שהם נראים, ולכן רגשות של גועל, בושה ואשמה אינם במקומם. אם השתן עשוי להתגלות כאמברוזיה, הרי גם מעשים חריפים וקשים ביותר כמו רצח עשויים להתגלות כבעלי משמעות מפתיעה.

בבהוטן כלבים הם מכת מדינה. הממשל ניסה להרעיל כלבים, אבל התושבים מחו וטענו שמדינה בודהיסטית אינה יכולה להרוג בעלי חיים. כששאלתי את קארמה אם אינו חושש לדרוס את אחד הכלבים ששוטטו בכביש, הוא השיב: "אני לא פוחד, כי אם אדרוס אותו, אשלח אותו מן הסתם לקארמה טובה יותר." אחד הסיפורים על דרוקפה קונליי מציג אותו כרוצחה של אישה זקנה. לאחר ששכניה לכפר מקללים אותו, מבקשת הזקנה הגוססת שלא יפגעו בו לרעה כיוון שהיא נותנת בו את מבטחה, ובמילותיה האחרונות ביקשה שלא יתייחסו אליו כאל אויב. דרוקפה קונליי מכניס את גופתה לחדר ומבקש שלא יפתחו את דלתו. אלא שבנה פותח את הדלת בטרם עת ומוצא שהחדר מדיף ניחוח, וקשת צבעונית שורה בו. מן הזקנה נותרה רק אצבע מכף רגלה. הבן מברך את הקדוש, שמבטיח לו כי אמו מצויה בארץ הטהורה של הבודהה. מאחר שרצח יכול להוביל לגן עדן, הרי שאין אנו יודעים את טיבם האמיתי של הדברים. לפיכך מעשה שמעורר אשמה במחוללו אינו בהכרח ראוי לאשמה. הבודהיזם מעודד את מאמיניו להגיע למקום של חוסר הבחנות, מקום שבו אין טוב ורע, אין אשם ואין אשם, כל התופעות בעלות ערך שווה.

נשאלת השאלה: אם אין הבחנה בין טוב לרע, האם אין כל מוסר בבודהיזם? האם דרוקפה קונליי קורא לנו לקבל את העוולות בעולם בשוויון נפש? תהיה זו טעות לחשוב כך. הבודהיסט הרי שואף לחמלה כלפי כל היצורים החיים ולשחרורם ממעגל הסבל. על פי הבודהיזם, אין לפגוע ביצורים חיים, ויש אומרים שזו התורה כולה. דרוקפה קונליי מזכיר לנו לבחון את המניעים לפעולה ולא רק את הפעולה עצמה, להשהות שיפוט ולהכיר במוגבלותן ויחסיותן של הגדרות.

***
קארמה עזר לי לקנות מנחות בבקתת העץ המשמשת כמכולת אזורית. צעדנו דרך השדות אל מקדש צ'ימי לקאנג, שם סוגדים לדרוקפה קונליי. "כל מה שתבקשי יתגשם במקדש," הבטיח לי קארמה. חלצנו את נעלינו בכניסה אל אולם התפילה, שם הנחה אותנו נער נזיר אשר קיבל את מנחתנו. הוא הסביר לנו היכן להשתטח, כמה פעמים עלינו לקוד וכיצד להטיל את קוביות המזל. לאחר מכן הציג בפני את פסלו של דרוקפה קונליי, אוחז בקשת וחצים ומלווה בכלבו. עם קבלת התרומה בירך אותי הנזיר בשני פסלי איברי מין, שאחד מהם גדול כאיברו של הקדוש. ברגע אחד השתחררתי מקיבעונותי ופניתי לבחון מחדש את רגשי האשם שמניעים את חיי.

http://www.dinaheimann.co.il/