לנסוע או לא לנסוע
ישנם כאלו הסבורים שנסיעה לטיבט נותנת לגיטימציה לכיבוש הסיני ומספקת תמיכה כלכלית המשמרת את המשך דיכויו של העם הטיבטי. לראייה הם מביאים את העובדה שהסינים מעודדים מאוד את התיירות לטיבט. בסופו של דבר, מרבית הכסף שמוציא התייר מגיע לכיסים סיניים.

לעומת זאת, מרבית הטיבטים מעודדים מטיילים זרים להגיע לטיבט, לפגוש נזירים, נזירות, אנשי כפר ועיר, ולחוות באופן אישי את מה שעובר על הטיבטים. "לכו לטיבט ותראו מקומות רבים ככל שתוכלו. לאחר מכן ספרו על כך לעולם", אמר המנהיג הרוחני והפוליטי של טיבט, כבוד הדלאי לאמה. המפגש עם המטיילים הזרים מהווה עבור הטיבטים חלון למערב והזדמנות לחוות משהו אחר מאשר האינטראקציה המדכאת עם הסינים. דיווחים של מטיילים בעלי מודעות על הנעשה בטיבט הם מקור חשוב למידע על הנעשה במדינה. ללא תיירות יוכלו הסינים לפעול בטיבט ככל שעולה ברוחם. בשורה התחתונה, ההחלטה אם לנסוע לטיבט היא החלטה אישית הנתונה למצפונו של כל אדם.

ויזה
מה שהסינים מכנים "האזור האוטונומי הטיבטי" (TAR) מהווה רק מחצית משטחה המקורי של טיבט. האזור הזה כולל רק את המחוז אוּ-טסאנג. חלקה המזרחי של טיבט, שכולל את המחוזות קאם ואמדוֹ, סופח למחוזות סינים קיימים. אמדוֹ בצפון-מזרח חולקה בין צ'ינגחאי, גאנשוּ וסיצ'ואן. קאם במזרח חולקה בין סיצ'ואן ויונאן.

לכניסה לאזורים הטיבטיים הללו באמדו ובקאם אין צורך באישור מיוחד, ומספיקה ויזה כללית לסין. אזורים רגישים – בסיסי צבא, בתי כלא, מכרות – סגורים כמובן למטיילים. כניסה לאזור האוטונומי הטיבטי דורשת הוצאת אישור מיוחד של לשכת התיירות של טיבט (TTB : Tibetan Tourism Bureau) בנוסף על הוויזה הסינית. האישור הזה תקף ללהאסה, לאזור להאסה שכולל את העיר, את מנזר גאנדן, טסורפו, רטינג, אגם נאמ-טסו. ולערים שיגאצה וטסֶטַאנג.

את האישור הזה ניתן להוציא דרך סוכנות נסיעות בצֶ'נגְדוּ ובקטמנדו בירת נפאל. השגרירות הסינית בקטמנדו נחשבת למקום לא ידידותי למדי ועשויה להערים קשיים על קבלת האישור. כבכל מקום, התנאים והמדיניות הסינית יציבה בערך כמו הרוח.  

באופן רשמי האישור מוענק לזרים שמטיילים בקבוצה, שיכולה להיות גם שניים או שלושה אנשים. את הקבוצה ישמחו לארגן עבורכם משרדי הנסיעות בקטמנדו או בצ'נגדו. אתם לא מחויבים לטיול שיורכב לכם או לקבוצה, ויכולים להיפרד ממנה עם ההגעה ללהאסה. כבנושאים אחרים, גם כאן מגלים הסינים חוסר עקביות וההחלטה עשויה להיות נתונה לגחמותיו של הפקיד האחראי. נראה שלאחר הכניסה לטיבט, המטייל העצמאי אינו ניצב בפני מגבלות רבות כל כך כפי שהשגרירות הסינית רוצה שתאמינו.

לאזורים במערב טיבט יש צורך באישור מיוחד (Alien Travel Permit). האישור הזה תקף לעיר גיאנטסה, סאקיה, למנזר סאמיה, עמק יארלונג ולאזור האברסט. הסיכויים להוצאת אישור כזה בלהאסה הם נמוכים מאוד. קרן האור בעניין היא המשרד בשיגאצה שמסיבה כלשהי שאיש טרם הבין נוהג לתת אישורים ללא בעיה למרבית האזורים הללו.

מתיחות פוליטית, הפגנות, חגים, או אירועים אחרים, עשויים למנוע קבלת ויזה או מניעת הארכתה. בתקופות כאלה עלולים הסינים להטיל עוצר, להגדיל את הנוכחות המשטרתית ברחובות, להקים מחסומים, ולבצע חיפושים.

כמות הזמן שמוקצית לביקור בטיבט תלויה בוויזה לסין, ולא באישור שתקבלו. בכל אופן, שיטת הוויזות עשויה להשתנות בקרוב מאוד בעקבות פעולתה של הרכבת ללהאסה.

הגעה ונסיעות
טיסות לנמל התעופה גוֹנגְקַאר, 95 קילומטר מלהאסה, יוצאות עם נחיתות ביניים מבייג'ינג (דרך שיאן או צ'נגדו) ומגואנגז'או סמוך להונג-קונג. טיסות ישירות יוצאות כמה פעמים בשבוע מצֶ'נגדוּ במזרח טיבט, משינינג, ומקוּנמינג. בדרך כלל ניתן לקנות כרטיס טיסה רק מסוכן נסיעות שידאג לכם לקבוצה זמנית מכיוון שכרטיסים אינם נמכרים ליחידים. שתיים-שלוש טיסות בשבוע יוצאות מקטמנדו בנפאל וגם שם צריך לבצע את ההליך דרך סוכנות הנסיעות. טיסות בחורף ללהאסה מתבטלות או נדחות תכופות.
סמוך לנמל התעופה הוצב פסל בגובה 7 מטר של מאו דזה-טונג, אבי סין הקומוניסטית. זהו אחד הפסלים הגדולים ביותר של מאו בסין כולה.

ישנם חמישה כבישים מרכזיים ללהאסה. הגישה הנוחה ביותר היא מאוטוסטרדת האחווה (קטמנדו-להאסה) או מאוטוסטרדת צ'ינגחאי-טיבט שיוצאת מגולמוד. המדיניות הסינית בנוגע לגישה בכבישים האחרים, מיונאן ומסיצ'ואן ומקאשגאר, אינה יציבה, הנסיעה קשה ודורשת מתן שוחד לנהג המשאית או האוטובוס.  

הרכבת ללהאסה שנפתחה ביולי 2006 מקשרת את טיבט לשאר חלקי סין. לרכבת עשויות להיות משמעויות פוליטיות מרחיקות לכת בכך שהיא תסייע לסין להעביר מהגרים רבים לתוך טיבט, ומחצבים רבים מטיבט החוצה. רכבות ללהאסה יוצאות כיום מבייג'ינג, משנחאי ומגואנגז'או, סמוך להונג-קונג. בשנה הקרובה תחל לפעול רכבת פאר יוקרתית לתיירים. מכירת כרטיסים לרכבת נפתחת 10 ימים לפני מועד הנסיעה. בינתיים הכרטיסים נחטפים במהירות ואוזלים בדרך כלל באותו היום. עלות נסיעה מבייג'ינג נעה בין 100 ל-183 דולר. 

התנועה בתוך טיבט קשה. מלבד האוטוסטרדות לקטמנדו ולגולמוד, מרבית הכבישים בטיבט במצב גרוע. אין טיסות פנימיות, ולמרבית היישובים יש אוטובוס אחד ביום. תחבורה פנימית קיימת רק בלהאסה ובשיגאצה. אפשר לשכור רכב שטח משותף (עם נהג), כשהמקום הטוב ביותר לעשות זאת הוא להאסה. נסיעה בטרמפים אינה מומלצת אף פעם, אבל היא עשויה להיות דרך לא רעה להסתדר אם יש לכם זמן. עדיין יש צורך לשלם לנהג.

ישנם מקומות בהן הלינה לזרים מוגבלת למלונות מסוימים. באופן עקרוני אסור לישון בבתים טיבטים באזור האוטונומי, אבל בכמה מקומות ניתן לשהות אצל משפחה טיבטית, למרות שהסינים נוהגים בחוסר סבלנות כלפי מי שבוחר באופציה הזו ועשויים לעקוב אחרי המשפחה המארחת. בכמה מנזרים יש אפשרות לינה בתנאים ספרטניים.

אמצעי זהירות ומה לא לקחת
הדבר הכי חשוב לקחת לטיבט הוא הבנה מעמיקה של הנעשה שם. 
זכרו שהחזקה בתמונות, ספרים וקלטות של הדלאי לאמה ברשותו של אדם טיבטי מהווה עילה למעצר. מומלץ להימנע מלהכניס עמכם לטיבט פריטים אלו. כמו כן, מומלץ שלא לקחת כל חפץ בעל משמעות פוליטית: דגל טיבט, חוברות של הממשלה הטיבטית הגולה, וספרים עם נימה אנטי-סינית.

במקום זאת, אם אתם מבקרים קודם לכן בדהרמסלה, ניתן לקחת קמיעות או מחרוזות שהדלאי לאמה בירך. החפצים הללו (בררו על Mani Rinlbu, Tunga, Jendue) אינם אסורים ויתקבלו בשמחה ובתודה על ידי הטיבטים.

הנוכחות הסינית סמויה בדרך כלל מהעין. זכרו שאנשים בלבוש אזרחי עשויים להיות שוטרי חרש, ושמצלמות מוסתרות מוצבות מעל גגות בתים רבים. באזור ארמון פוטאלה, מקדש ג'וקהאנג ובארקור, מוצבות מצלמות מוסתרות. היכן שאין שוטרים, ישנה רשת מרגלים נרחבת, ושכנים עשויים לדווח לשלטונות. בית התה הפופולרי ממול מלון סנולאנדס (Snowlands) בלהאסה ידוע בכמות המרגלים שיושבים בו. היו זהירים מאוד כאשר אתם מדברים או נותנים דברים לטיבטים מקומיים. הכנסה המקסימלית שנשקפת לכם היא חקירה וגירוש. הסכנה להם היא מעצר ועינויים. 

כל השיחות הבינלאומיות מטיבט מנותבות דרך בייג'ינג ומוקלטות. חופש דיבור אינו קונספט מוכר בטיבט. גם על תכתובת אלקטרונית באימיילים משרתים מקומיים מופעל פיקוח והגלישה לאתרים ברשת מוגבלת. אתרי הארגונים הבינלאומיים שפועלים למען טיבט חסומים כמובן. אפילו גוגל חתמו ב-2006 על הסכם לצנזור עצמי של מנוע החיפוש שלהם בסין. זכרו שבעל קפה האינטרנט בו אתם גולשים יישא בתוצאות לכל פעילות "בלתי-חוקית" שתבצעו שם, ואם מדובר באדם ממוצא טיבטי, ההשלכות יהיו חמורות אף יותר. 

עצות וטיפים
לכבד את המסורת: בביקור במקדשים, מנזרים ואתרים בודהיסטיים, יש ללכת עם כיוון השעון (באתרים הקדושים של הבון יש ללכת נגד כיוון השעון). רצוי להתלבש בצניעות באתרים אלו, לא לעשן, לא לגעת בראש של נזיר או נזירה, ולהסיר כובעים ונעליים בכניסה למקדשים.

לקנות מטיבטים: מרבית החנויות בלהאסה הבירה מנוהלות על-ידי מהגרים סינים שדוחקים את רגליהם של הטיבטים למעגל האבטלה. כדאי להקפיד ולקנות מחנויות השייכות לטיבטים. מומלץ גם להימנע מלקנות עתיקות כדי שלא לתרום עוד לבזיזתה של טיבט מאוצרותיה התרבותיים. נסו להימנע גם מלינה במלונות סינים יקרים.

שמירה על חיי הטבע: המערכת האקולוגית בהימלאיה שברירית. משום כך יש להקפיד על כללי הטיול והניקיון. יערות טיבט עברו כריתה מזורזת תחת השלטון הסיני, ובאזורים מסוימים נכרתו 85 אחוז מהיערות. הימנעו מלתרום לתהליך ואל תשתמשו בעץ. שמרו על ניקיון הנחלים ואם אין שירותים בסביבה, הקפידו להתרחק 30 מטר ממקור המים. כדאי גם להימנע מרכישת מוצרים העשויים מחיות שנמצאות בסכנת הכחדה (נמר השלג, הברדלס, והאנטילופה הטיבטית). בכל מקום שמנסים למכור לכם מוצרים שכאלו, צלמו זאת וצרו קשר עמנו עם שובכם.

השתמשו במדריכים מקומיים: מדריכי טיולים סינים רבים עובדים בטיבט. מיעוטם מוצלחים, אבל רובם חסרי כל הכרות עם ההיסטוריה, המנהגים והתרבות הטיבטית. אם אתם יוצאים לטיול מאורגן, ודאו שהמדריך הוא מקומי. אתם יכולים להביא לשינוי אמיתי במצב התעסוקה עבור הטיבטים.

התרחקו מערים גדולות: מרבית הערים עברו תהליך סיניפקציה מזורז. בכפרים הקטנים ניתן עדיין לראות טיבטים החיים בדרכים המסורתיות, למרות שמגבלות מוטלות על פעילות דתית ותרבותית. על טיול באזורים הכפריים של טיבט, ראה כתבתו של יקי פלאט.

שפה: מומלץ להשתמש בכמה ביטויים בסיסיים בטיבטית שמראים על התעניינות והערכה לטיבטים ולתרבותם ויכולים להוות צעד ראשון לקשרי ידידות. כאשר נפגשים השתמשו בברכה המסורתית "טאשי דלק" (Tashi Delek), וכאות תודה אמרו "טוּדי צֶ'ה" (Tudi Che). טיבטים רבים ישמחו לתרגל אתכם את האנגלית הבסיסית שלהם. גם משיחה על נושאים לא רגישים – עבודה, לימודים, תנאי חיים כלליים וכדומה – תוכלו ללמוד רבות על מצבם.

צלמו ותעדו: זכרו שאתם מהווים חלון לטיבט עבור הקהילה הבינלאומית. תעדו כל מקרה חריג שאתם רואים. צלמו את התנאים בהם חיים הטיבטים המקומיים. הפעילו כמובן שיקול-דעת וזהירות משירותי הביטחון הסינים. שימו-לב למספר בתי הזונות בלהאסה. הדלאי לאמה הביע לאחרונה חשש כבד שהסינים ישתמשו ברכבת החדשה כדי להביא לטיבט זונות צעירות. ישנן כיום כ-10,000 זונות בלהאסה, חלקן הוצבו במכוון סביב לדרך הקורה המקודשת. 

מה להביא לטיבטים

למבוגרים: אקמול, פלסתרים תחבושות וכל ציוד עזרה ראשונה (ניתן גם לתרום למרפאות מקומיות); ויטמינים; קרם שיזוף ומשקפי שמש; נעליים, מגפיים ופרטי לבוש אחרים.

לילדים (מומלץ לתת להוריהם): מברשות שיניים; ספרי לימוד טיבטית לבית ספר יסודי (ניתן להשיג בהוצאת snowlion), ספרי לימוד אנגלית; ויטמינים לילדים; עטים ועפרונות, בגדים חמים.

מתנות ותרומות: הלאמות הבכירים במנזרים הגדולים מחויבים להעביר את התרומות שהם מקבלים לשלטונות הסינים, ולכן מומלץ להימנע מלהשאיר אותן במקומות האיסוף הרשמיים. כדי להבטיח שתרומות יגיעו לידי הטיבטים מומלץ לתת אותן ישירות לנזיר ספציפי. כדאי גם לתרום למנזרים קטנים יחסית שם גבוהים הסיכויים שהתרומות ישרתו את אורח החיים המסורתי.